תקשורת

לימוד ומחקר של תקשורת ההמונים כפופים לפקולטות מדעי החברה, ועל כן רוב המחקר האקדמי בתחום זה נערך מנקודת מבט חברתית. כיום מכללות רבות מציעות, נוסף על המסלול התיאורטי, מסלולים מעשיים שונים שמכשירים את הסטודנט להשתלבות בעולם התקשורת.

מה לומדים בתואר ראשון בתקשורת?

תיאוריה – לימודי תקשורת מקנים ידע תיאורטי בתחום מדעי החברה ותקשורת ההמונים. במסגרת הקורסים הבסיסיים בלימודי תקשורת: מבוא לתקשורת המונים, מוסדות התקשורת, דיני תקשורת, סטטיסטיקה, מודלים בתקשורת המונים במאה העשרים והעשרים ואחת.

פרקטיקה – במכללות רבות מציעים גם מסלולים מעשיים שונים, שבמסגרתם רוכשים הסטודנטים מיומנויות מעשיות במקצועות התקשורת, החל מעבודת הטלוויזיה והרדיו דרך דוברות ויחסי ציבור וכלה במיומנויות הנוגעות למדיה החדשה – האינטרנט והרשתות החברתיות.

מה אפשר לעשות עם תואר ראשון בתקשורת?

הבוגרים יכולים להשתלב בגופי התקשורת המסורתיים – עיתונות, רדיו וטלוויזיה, תעשיית העיתונות און ליין וגם המדיה החברתית. גם ענף הפרסום קולט בוגרי תקשורת רבים ויש הפונים לעיסוק בתחום הדוברות ויחסי הציבור. ראוי לציין כי תחום התקשורת על כלל ענפיו הוא קשוח ותובעני, תחילת הדרך קשה, והתגמול הכספי הוא לרוב מועט. ככלל, אין דרישות מחייבות בנוסף לתואר כדי להתקבל לעבודות, אך רבים פונים להשתלמויות בתי ספר מקצועיים יעודיים לשם שיפור כישוריהם המקצועיים, למשל לימודי עיתונאות או השתלמויות בבתי ספר למקצועות הפרסום לשם שילוב במקצועות הקריאייטיב בענף. לאלו אשר חפצה נפשם להישאר בעולם האקדמי יש אפשרות להמשיך לתארים מתקדמים באוניברסיטה למחקר והוראה.

קבלה ללימודים

לימודי תקשורת באוניברסיטאות משתלבים לרוב במסגרת דו-חוגית עם תארים מבוקשים אחרים כגון משפטים, כלכלה, מנהל עסקים ופסיכולוגיה, או לחילופין מוצעים במסגרת מסלול חד-חוגי מורחב ייחודי הכולל לימודי עיתונאות ותקשורת מעשית. בהתאם לכך דרישות הקבלה בהן גבוהות יחסית, אבל לא כוללות דרישות נוספות מעבר לממוצע בגרות וציון פסיכומטרי. במכללות לעומת זאת תנאי הקבלה קלים יותר משמעותית. ברבות מהמכללות ניתן להתקבל ללא ציון פסיכומטרי, על סמך ממוצע הבגרות בלבד.

לאן הכי קשה להתקבל?

הכי קשה להתקבל לאוניברסיטאות, ובראשן אוניברסיטת תל אביב שמציעה את התואר במסגרת מסלול דו חוגי, או האוניברסטיטה העברית בירושלים שמציעה תכנית ייחודית ללימודי תקשורת ועיתונאות. כדי להתקבל לשם תזדקקו ככל הנראה לממוצע בגרויות 100, ולציון פסיכומטרי 650 לפחות. המכללות הגדולות, כגון המכללה למנהל והמרכז הבינתחומי, מציבות גם הן רף קבלה של ממוצע בגרויות 90 ומעלה. כאמור, המכללות הקטנות הן גם אלו שהקבלה אליהן היא הפשוטה ביותר.

מסלולי לימודים

באוניברסיטאות ניתן ואף מומלץ לשלב את התואר במסלול דו חוגי עם כמעט כל חוג אחר. השילובים הנפוצים הם בדרך כלל תקשורת וחוגים אחרים ממדעי החברה – פסיכולוגיה, סוציולוגיה ומדעי המדינה וממשל, או מתחומי מדעי הרוח והאומנויות – פילוסופיה, קולנוע וכדומה. בנוסף לכך ישנם רבים המשלבים את התואר עם לימודי משפטים ולימודי כלכלה או מנהל עסקים. לחילופין מציעות האוניברסיטאות מסלולים חד-חוגים עם התמחויות מעשיות במקצועות התקשורת, עיתונאות, רדיו וטלוויזיה.

המרכז הבינתחומי מציע שלושה מסלולי התמחות – תקשורת שיווקית-פוליטית, תקשורת אינטראקטיבית, ותוכן ויזואלי. התואר בתקשורת וניהול במכללה למנהל מציע מגוון של התמחויות בתחום התקשורת לצד לימודי מנהל עסקים וכלכלה. במכללת ספיר מוצעים שלושה מסלולים מעשיים-מקצועיים: עיתונות, רדיו ושידורים דיגיטליים, ותקשורת שיווקית ומדיה דיגיטלית.

לסטודנטים זרים מוצעת במרכז הבינתחומי תכנית לימודים לתואר בתקשורת באנגלית, במסגרת בית הספר הבינלאומי במרכז.

משך הלימודים והיקפם

תואר ראשון בתקשורת אורך 3 שנים בכלל האוניברסיטאות והמכללות. התואר אינו תובעני במידה יוצאת מן הכלל. הלימודים התיאורטיים גמישים ונוחים יותר לפריסה וללמידה מאשר הלימודים המעשיים, הדורשים גם השקעת שעות נוספות. ניתן לפרוס את לימודי התואר על פני רוב ימות השבוע אך ניתן גם לעבוד במקביל.

מה מספרים הסטודנטים?

במכללות הגדולות מסלולי הלימוד בתקשורת מעשיים ומעניינים, וחוויות הלימודים מרתקת ומגוונת. מירב הסטודנטים מרוצים ממגוון תוכניות הלימוד והמסלולים ומחוויית הלימודים במכללה. לימודי התקשורת באוניברסיטאות מאתגרים יותר, לאור אופי הלימודים העצמאי הנדרש מהלומדים שם. המסלולים המעשיים באוניברסיטאות יכולים להיות מרתקים למי שאוהב את התחום, וגם שם מגלים הסטודנטים שביעות רצון רבה.

אז למה כדאי ללמוד תקשורת?

כי עולם התקשורת מרתק אתכם, כי אתם אוהבים לעבוד עם בני אדם, כי יש לכם משהו חשוב ומעניין לומר וכי אתם יודעים שהעבודה בתחום זה תספק ותמלא אתכם למרות העבודה הקשה והשכר הנמוך…