לימודי קולנוע וטלוויזיה

החל מפריחתה של תעשיית הטלוויזיה הישראלית המסחרית בתחילת שנות ה-90, דרך תור הזהב של הקולנוע הישראלי בעשור הראשון של שנות ה-2000, עלה גם הביקוש ללימודי קולנוע וטלוויזיה בקרב המועמדים ללימודים גבוהים. החל מלימוד מקצועות ההפקה השונים – בימוי, צילום, עריכה וסאונד – דרך לימודי תסריטאות, וכלה בלימוד תיאוריה, מחקר והוראת הקולנוע, כחמישה עשר מוסדות לימוד – אוניברסיטאות, מכללות ובתי ספר לאומנות – מציעים כיום מסלולי לימוד שונים במקצועות הקולנוע והטלוויזיה.

מה לומדים בתואר הראשון בקולנוע וטלוויזיה?

בהכללה, קיימים שני מסלולי לימוד מרכזיים – מסלול לימודים תיאורטי ומסלול לימודים מעשי.

במסגרת לימודי הקולנוע התיאורטיים, בעיקר באוניברסיטאות, רוכש הסטודנט ידע תיאורטי בתחום הקולנוע והטלוויזיה. בין השאר לומדים הסטודנטים את ההיסטוריה של אומנות הקולנוע, וכן תיאוריות פסיכולוגיות, סוציולוגיות והיסטוריות על היצירה הקולנועית. המסלולים התיאורטיים באוניברסיטה מאפשרים שילוב במסלול דו חוגי.

לימודי קולנוע וטלוויזיה מעשיים מציעים תוכניות שמעניקות כלים מעשיים להשתלבות בהפקות קולנוע וטלוויזיה. ברוב המוסדות נחלקים הלימודיים המעשיים לשני מסלולים: מסלולי תסריטאות וכתיבה ומסלולי הפקה. במסגרת מסלולי ההפקה, שהם התובעניים יותר, לומדים הלכה למעשה את כלל שלבי יצירת הסרט – החל מגיבוש הרעיון הראשוני, דרך תהליך הכתיבה, ימי הצילום, עריכת הסרט, עיצוב פס הקול וליטושו הסופי.

מה אפשר לעשות עם תואר ראשון בקולנוע וטלוויזיה?

כבוגרי המסלולים המעשיים בלימודי הקולנוע תוכלו להשתלב בתעשיית הטלוויזיה, הקולנוע והניו-מדיה הישראלית במגוון תפקידים – עריכת תוכן, בימוי, צילום ותאורה, עריכת וידאו, תחקירנות ועוד. ראוי לציין כי תעשיית הקולנוע והטלוויזיה בארץ ובעולם היא תעשייה תובענית ולא קלה, ומסגרת ההעסקה העיקרית בה היא עצמאית. רוב העוסקים בתחומי העשייה השונים (בימוי, צילום, סאונד, עריכה, הפקה, ליהוק, פוסט וכדומה) הם פרילנסרים, כלומר אנשי מקצוע עצמאיים המועסקים על פי דרישה לפרויקטים של גופי השידור. ענפים נוספים בהם ניתן להתקדם הם בתחומי הפרסום, העיתונות והתקשורת, שמעסיקים צלמים ובמאים. בשנים האחרונות גם תעשיית הניו-מדיה והאינטרנט המשגשגת שואבת אליה אנשי קולנוע וטלוויזיה רבים. בוגרים רבים בוחרים להקים חברות הפקה עצמאיות עם סיום לימודיהם ולפעול במסגרת התחום העסקי, קרי הפקה של סרטוני תדמית, הדרכה ושיווק עבור גופים מסחריים כאלה ואחרים.

תעשיית הקולנוע והטלוויזיה בארץ ובעולם אינה דורשת השכלה פורמלית, ותואר בקולנוע אינו מהווה ערובה למציאת עבודה בתעשייה. הדבר המרכזי הנדרש מהעוסקים בענף זה הוא ניסיון מעשי והוכחה "מצולמת" לכישוריהם. לפיכך לימודי הקולנוע צריכים להקנות לכם כישורים ומיומנויות ולספק לכם תשתית ראויה להכנת תיק עבודות ורכישת ניסיון מעשי.

כבוגרי המסלולים התיאורטיים תוכלו להמשיך ללימודי תואר שני בקולנוע אשר מוצע כיום במספר אוניברסיטאות, או לחלופין תואר שני בתרבות ואומנות. בחירה בתואר אקדמי מתקדם בתחום הקולנוע תוכל כמובן להביא אתכם לבחירה בקריירת מחקר באוניברסיטה או במסלול הוראה. בשנים האחרונות פרחה הוראת הקולנוע במוסדות תיכוניים רבים ברחבי הארץ ובקרב חוגי פנאי והעשרה. אפשרות נוספת היא לעסוק בכתיבה על קולנוע כמבקר באחד מגופי התקשורת בארץ, אשר בכולם ללא יוצא מן הכלל קיימים מדורי תרבות וקלנוע שמחפשים דעה מקורית וביקורתית.

איפה לומדים?

ניתן ללמוד תואר ראשון בקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטה אחת בלבד – אוניברסיטת תל אביב, בה נמצא החוג לקולנוע וטלוויזיה הוותיק ביותר בארץ, שפועל כבר משנת 1972. מכללות רבות מסלולי לימוד תיאורטיים ומעשיים. בראש הרשימה נמצאת מכללת ספיר המציעה לימודים מעשיים במסלול הפקה ומסלול לימודי הקלטה ועיצוב סאונד. מוסדות אקדמיים בולטים נוספים הם מכללת בית-ברל וסמינר הקיבוצים המעניקים תואר ראשון בשילוב תעודת הוראה.

בתי ספר לאומנות שאינם אקדמיים מציעים גם הם לימודים ייעודיים למקצועות הקולנוע והטלוויזיה. הבולט והוותיק שבהם הוא בית הספר לקולנוע וטלוויזיה בירושלים ע"ש סם שפיגל שהוקם על יסודות המחלקה ללימודי קולנוע בבית צבי ופועל מסוף שנות השמונים. לצידו קיימות גם מחלקות לקולנוע בבתי ספר לאומנות כגון מנשר לאומנות בתל אביב, ביה"ס לקולנוע מעלה בירושלים ובית הספר חשיפה של האוניברסיטה הפתוחה, שמציע לימודי קולנוע, עריכה ופוסטפרודקשן. כל המוסדות הללו מאפשרים לסטודנטים גם קבלת של תואר ראשון בקולנוע באמצעות השלמה של קורסים עיוניים נוספים במסגרת מוסד אקדמי מוכר.

קבלה ללימודים

המסלולים התיאורטיים דורשים ציון מתאם המשלב ציון פסיכומטרי וממוצע בגרויות. למסלולים המעשיים נדרש בדרך כלל ציון מתאם נמוך יחסית, ולעיתים אף מקבלים תלמידים ללא ציון פסיכומטרי, על סמך עבודות קודמות וניסיון אומנותי. בנוסף לציון המתאם יש צורך לעבור ועדות קבלה מורכבות הבודקות את כישוריו האומנותיים והסיפוריים של המועמד, והן החלק המאתגר ביותר בתהליך הקבלה. ברוב המוסדות נערכות ועדות הקבלה טרם תחילת הלימודים, והן כוללות לעיתים מספר שלבים וראיונות אישיים עם המועמד.

לאן הכי קשה להתקבל?

המוסדות הוותיקים, המבוקשים והקשים ביותר לקבלה למסלולי הלימוד המעשיים הם החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב וביה"ס לקולנוע וטלוויזיה בירושלים ע"ש סם שפיגל. רוב היוצרים הבולטים בארץ למדו באחד משני מוסדות אלה. כדי להתקבל לאוניברסיטת תל-אביב נדרש ציון התאמה מינימלי 600 למסלול החד-חוגי (ציון התאמה 600 יתקבל משקלול של ממוצע בגרות 100 ופסיכומטרי 630), ו-550 למסלול דו-חוגי. הקבלה למגמות המעשיות באוניברסיטת תל אביב נעשית בסיומה של השנה הראשונה כאשר תדרשו להציג סרט קצר לוועדת הקבלה למגמת ההפקה או להציג תסריט מקורי שכתבתם על מנת להתקבל למגמת התסריטאות.

על מנת להתחיל את לימודיכם בסם שפיגל לא תצטרכו ציון פסיכומטרי, אבל תדרשו לעבור מספר שלבים של ועדות קבלה הכוללים בחינה של היכולת הסיפורית שלכם, יצירתיות וראיון אישי. מקומות בולטים נוספים שעלתה קרנם מאד בשנים האחרונות הם החוג לקולנוע וטלוויזיה במכללת ספיר, המחלקה לקולנוע במנשר לאומנות והמחלקה לקולנוע במכללת בית ברל. הקבלה למוסדות אלו קלה יותר. למוסדות האקדמיים נדרש המועמד לעמוד ברף ציונים מינימלי (בבית ברל למשל נדרש ציון פסיכומטרי 500 ובגרות בממוצע 85) בנוסף לראיון אישי ומבחני קבלה.

משך הלימודים והיקפם

המסלולים התיאורטיים באוניברסיטאות והמכללות אורכים בדרך כלל שלוש שנים ומידת ההשקעה הנדרשת בהם בינונית, בדומה למסלולים אחרים בתחומי מדעי הרוח והחברה. בדרך כלל ניתן לפרוס את הלימודים על שלושה-ארבעה ימים בשבוע, וניתן גם לשלב עבודה חלקית. המסלולים המעשיים באוניברסיטאות ובמכללות אורכים גם הם באופן רשמי שלוש שנים, אך בפועל ברוב המקרים השלמת הלימודים גולשת מעבר לשלוש השנים הראשונות, ומתעכבת בגלל הפקת פרויקט הגמר (לרוב סרט קצר). בבתי הספר לקולנוע ואמנות, מנשר וסם שפיגל, אורכים הלימודים במסלולי ההפקה המלאים בין ארבע לחמש שנים ומסלולי התסריטאות אורכים בין שנתיים לשלוש. המסלולים המעשיים, בשונה מהתיאורטיים, תובעניים מאד ומתפרסים על כל ימי השבוע מהבוקר ועד הערב. בנוסף לכך סופי השבוע מנוצלים פעמים רבות לצילומים והפקות.

מה מספרים הסטודנטים?

כל סטודנט במסלול קולנוע מעשי יספר שהלימודים הם תובעניים וגובים מחיר אישי לא קל. עם זאת, מדובר בחוויית לימודים יוצאת דופן, מרתקת ומאתגרת הדורשת מהסטודנט למצות את מלוא הפוטנציאל האישי, החברתי והיצירתי הגלום בו. קולנוע הוא אומנות שנעשית על ידי אנשים רבים ולא על ידי אמן בודד ולכן לימודי הקולנוע בכל מקום שהוא מחייבים את הסטודנט לפתח מעגלים חברתיים וליצור צוות אורגני לשיתוף פעולה הדדי. התוצאה היא אווירה חברתית ומגובשת מצד אחד, ותחרותית מאד מצד שני.

חלק מהמוסדות דוגלים בחופש אומנותי מלא לסטודנטים ונמנעים כמעט לחלוטין מהתערבות ביצירתם. אחרים לעומת זאת מובילים את הסטודנט לפי התפיסות האומנותיות של בית הספר. כדי להחליט איזה בית ספר הוא המתאים לכם ביותר, מומלץ לשוחח עם בוגרים של בתי הספר השונים ולשמוע את חוות דעתם. כדאי גם ללכת ליום פתוח באותו המוסד ולהתרשם מהאווירה הלימודית במקום.