הכלכלה היא מכלול הפעולות שבאמצעותם האנושות מספקת את צרכיה החומריים. תחום הכלכלה משתייך למדעי החברה, ומתמקד בעיקר בחקר מכלול ההתנהגויות החברתיות וההיבטים החוקתיים שקשורים לייצור ולחלוקת רכוש. בין תחומי המחקר בכלכלה ניתן למצוא תחומים כגון קבלת החלטות, מסחר, ייצור, הפצה וצריכה של מוצרים ושירותים שונים.
מה לומדים בתואר ראשון בכלכלה?
לימודי התואר הראשון בכלכלה מקנים לסטודנטים ידע הבנה של סוגיות כלכליות, הן ברמת המיקרו (רמת הארגון הבודד) והן ברמת המאקרו (רמת המשק הלאומי). בשנות הלימודים מכירים הסטודנטים השפעות של גורמים שונים על ההיצע והביקוש הקיימים בשוקים השונים, ומנתחים מודלים להתמודדות עם בעיות כלכליות שונות. בעת העכשווית מוסיפים מוסדות הלימוד גם קורסים שמתאימים לעולם הכלכלי המשתנה, ובוחנים את המודלים הכלכליים שיתאימו לעולם בעידן של קריפטוגרפיה, מיכון ורובוטיזציה.
בנוסף, במהלך לימודי התואר בכלכלה לומדים הסטודנטים מידע בסיסי במספר תחומים משיקים כמו חשבונאות, ניהול ומימון. לימודי תואר ראשון בכלכלה כוללים קורסים שונים כמו: מימון, חשבונאות, מתמטיקה, סטטיסטיקה והסתברות, כלכלת ישראל, ניתוח השקעות ועוד.
מה אפשר לעשות עם תואר ראשון בכלכלה?
כלכלן חברות – עבודה במחלקות הכלכליות באחת החברות במשק. כיום מחזיקה כמעט כל חברה במשק לפחות כלכלן אחד, וחלק מהחברות הגדולות (בעיקר בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות וכ"ו) מגייסות כלכלנים עוד במהלך התואר כדי לאפשר להם להתפתח ולצמוח בתוך החברה. בבנקים אפשר לעבוד בתחומי ייעוץ ההשקעות, אשראי ומט״ח.
משרדי ממשלה – עבודה ככלכלן במשרד האוצר או במשרדים אחרים עשויה לסייע בעתיד לפתוח דלתות למשרות מאוד בכירות במשק הישראלי, אך חשוב לציין שמדובר במשרה שרק מעטים מתקבלים אליה בכל שנה.
שוק ההון – בשוק ההון יכולים בוגרי כלכלה לעבוד כיועצי השקעות, אנליסטים, מנהלי סיכונים וכדומה.
מחקר – בוגרים רבים בוחרים להמשיך ללימודי תואר שני בכלכלה (האורכים שנתיים) או ללימודי תואר שני באחד התחומים המקבילים כגון הנהלת חשבונות או מנהל עסקים.
קבלה ללימודים
תנאי הקבלה ללימודי כלכלה הם בדרך כלל גבוהים למדי ומשתנים משנה לשנה בהתאם למוסד האקדמי המבוקש. באופן כללי, תנאי הקבלה לאוניברסיטאות קשים יותר מאשר תנאי הקבלה למכללות, והם כוללים שקלול של ציוני בגרות ופסיכומטרי. רוב המכללות דורשות אף הן ציון פסיכומטרי בנוסף לתעודת הבגרות.
הכי קשה להתקבל לאוניברסיטה העברית, שדורשת ממוצע בגרות 110 או ציון פסיכומטרי 675 (מספיק אחד מהם). באוניברסיטת תל אביב נדרש ציון פסיכומטרי גבוה מ-620 כדי להבטיח קבלה, או ציון משולב של פסיכומטרי ובחינות בגרות (ציון התאמה 610).
גם המכללות המובילות, כגון מכללת רופין והמכללה למנהל, דורשות ציון פסיכומטרי בנוסף לממוצע הבגרויות אך הן מסתפקות בציון גבוה פחות.
ראוי לציין כי במכללות שונות המשמשות מרכזי לימוד של האוניברסיטה הפתוחה (ובאוניברסיטה הפתוחה בכלל) כל אחד יכול להירשם ללא כל תנאים מוקדמים כדוגמת ציוני תעודת הבגרות או הבחינה הפסיכומטרית.
מסלולי לימודים
המסלול אותו יעבור מי שבחר ללמוד כלכלה לתואר ראשון כולל שלוש שנים של לימודי כלכלה במסלול חד-חוגי, בו לומדים בעיקר קורסים הכוללים התמחות בנושא מסוים בשילוב עם מספר קורסי העשרה מחוגים אחרים, או במסלול דו-חוגי בשילוב עם חוג אחר. בין השילובים הנפוצים ניתן למצוא את השילוב בין כלכלה לחשבונאות, מנהל עסקים, משפטים, תקשורת, סטטיסטיקה, ניהול, מדעי המחשב ומדעי המדינה.
האוניברסיטה העברית והאוניברסיטת תל אביב מציעות תוכנית מיוחדת למצטיינים בשם פכ״ם, לתואר ראשון משולב בפילוסופיה, בכלכלה ובמדע המדינה (בתל אביב גם חטיבה במשפטים).
באוניברסיטאות אחדות ניתן להירשם למסלול מהיר לתואר שני, שאורכו ארבע שנים.
להבדיל מחוגים כמו משפטים או חשבונאות, אין צורך בהוצאת רישיון או תקופת התמחות כשלהי עם סיום התואר בכלכלה.
משך הלימודים והיקפם
לימודי כלכלה הם קשים ולא מתאימים לכל אחד, ודורשים יכולות אנליטיות וסטטיסטיות גבוהות. מערכת השעות, בעיקר באוניברסיטאות, נפרסת בדרך כלל על פני רוב ימות השבוע. לעומת זאת, מכללות רבות בישראל מציעות מסלולי לימודים גמישים יותר, כולל לימודי ערב, המאפשרים ללמוד לתואר ראשון במקביל לעבודה במשרה מלאה.
מה מספרים הסטודנטים?
רוב בוגרי התואר טוענים כי הם מרוצים מבחירתם ללמוד לתואר ראשון בכלכלה והתואר תרם מאוד לקידומם האישי, אך הם מציינים כי בחיפוש עבודה ישנה חשיבות גדולה למוסד האקדמי בו בחרו ללמוד, וכי בוגרי אוניברסיטאות ומכללות יוקרתיות משתכרים, לפחות בתחילת דרכם, יותר מבוגרי מכללות פחות מוכרות.
