עד שנת 1981 לא הייתה דרך מיון אחידה לקבלה למוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. כל פקולטה בחנה את המועמדים השונים לפי ראות עיניה ועל פי קריטריונים ייחודיים לה. התהליך דרש הרבה זמן ומשאבים הן מהאוניברסיטאות והן מהמועמדים, במיוחד כאלה שניסו להירשם ליותר מפקולטה אחת ונדרשו להיבחן במבחנים רבים ובעלי דרישות שונות.
הידעת?
HIGH Q הוקמה כבר בשנת 1983 והחלה להכין את המועמדים לבחינה הפסיכומטרית.
פסיכומטרי: השנים הראשונות
בשנים הראשונות היו המבחן הפסיכומטרי מבחני צורות וסדרות מספרים. בנוסף היה בכל מבחן חלק נפרד שבו 12 שאלות ידע כללי, שנועדו לבדוק התמצאות בתחומים כמו אומנות, היסטוריה וספורט, ממש כמו בחידון טריוויה (עם כותבי השאלות, אגב, נמנו גם כותבי השאלות לשעשועוני הטריוויה הטלוויזיוניים). שאלות אלה נהוגות גם היום במבחנים מסוימים, כגון מבחני קבלה לקורס צוערים של משרד החוץ. חלק זה בבחינה התבסס על התפיסה שידע כללי נרחב מצביע על אדם סקרן, בעל תחומי עניין רבים, שאוהב לקרוא. עם השנים התעוררה ביקורת על כך ששאלות ידע כללי הן מוטות תרבותית, ומפלות נבחנים מרקעים תרבותיים שונים. לכן, אף על פי שנמצא מתאם גבוה בין בקיאות בידע כללי לבין הצלחה בלימודים אקדמיים, הוחלט בשנת 1990 להוריד את השאלות הללו מהמבחן. השאלות שנותרו דומות לשאלות פסיכומטריות שאנו רואים כיום.
עוד שני דברים שמעניין לדעת על השנים הראשונות של המבחן:
* עד שנת 1985 ציוני פסיכומטרי נשלחו אך ורק למוסדות האקדמיים ולא לנבחנים! הנבחנים לא יכלו לדעת את ציון מבחן הפסיכומטרי שלהם אפילו אם ביקשו. רק לאחר בירורים משפטיים הוחלט לשנות את הנוהג, בטענה שהנבחנים הם אלה שמשלמים על המבחן ועל כן זכאים לדעת את תוצאותיו. גם כיום ציון הפסיכומטרי ידוע רק לאוניברסיטאות ולנבחן עצמו.
* בשנות ה-80 היה מותר לעשן בזמן המבחן הפסיכומטרי! בהרשמה למבחן ניתנה אפשרות לבחור ב"כיתת מעשנים", שרק בה העישון היה מותר (ממש כמו אזור מעשנים במסעדה). למי מכם שכבר הפליג במחשבות – מדובר היה בסיגריות רגילות בלבד…
מתכונת זהה לכל מועדי פסיכומטרי
משנת 1990, במשך 22 שנים, כל מבחן פסיכומטרי היה בנוי במתכונת קבועה של שמונה פרקים העוסקים בשלושה תחומים – חשיבה כמותית, חשיבה מילולית ואנגלית, וכמעט ולא השתנה. רק לקראת מועד אוקטובר 2012 נערכו שינויים נוספים במבחן, והעיקרי בהם היה הוספת מטלת החיבור. בגלל הוספת מטלת החיבור שהאריכה את הבחינה, קוצרו שאר הפרקים מ-25 דקות ל-20 דקות לכל פרק, ומספר השאלות בכל פרק הצטמצם.
הרפורמה של שנת 2012 הכירה בקושי ההולך וגובר של המועמדים לאוניברסיטאות בהתמודדות עם טקסטים, בהבנת הקריאה ובכתיבה, והשינויים שנערכו נועדו לעודד את המועמדים לשפר את היכולת הללו לקראת לימודיהם באוניברסיטאות. לכן פרט להוספת מטלת החיבור, הפרק המילולי כולו עבר שינוי משמעותי: כל שאלות אוצר המילים הושמטו, שאלות פ.ט.ל נעלמו ויחד איתן רוב שאלות ההיגיון. במקומן התווספו שאלות רבות שמתמקדות בהבנת הנקרא.
רפורמה חדשה
בתחילת שנת 2018 נכנסה רפורמה נוספת לפסיכומטרי, שהשינויים העיקריים בה היו מועדי הבחינה. אם עד כה התקיימה הבחינה בחמישה מועדים בשנה (פברואר, אפריל, יולי, ספטמבר, דצמבר), החל מהרפורמה של 2018 ישנם ארבעה מועדים בלבד, ומעתה הם נקראים מועד אביב, קיץ, סתיו וחורף. בכל ארבעת המועדים מתקיימות הבחינות בשפה העברית ובשפה הערבית, ובכולם אפשר להיבחן גם בתנאים מותאמים. שינוי משמעותי נוסף של הרפורמה החדשה מאפשר לנבחנים להיבחן במועדים עוקבים ללא הגבלה (אין צורך לחכות מועד בין בחינה לבחינה).
מה יהיה בעתיד?
בעוד כשלוש שנים יחלו שינויים נוספים בבחינה הפסיכומטרית, שייושמו תחילה רק בחלק האנגלית. לפי התוכנית המתגבשת במרכז הארצי, המבחן באנגלית יופרד משאר חלקי הבחינה ויבוצע מול מחשב. השיטה החדשה תחליף את המבחנים באנגלית אמי״ר ואמי״רים. המבחן יכלול לא רק שאלות רב-ברירה שבוחנות את הבנת הנקרא, אלא יכלול גם חלקים של הבנת הנשמע וכתיבה באנגלית.
המבחן הממוחשב יהיה מבחן אדפטיבי, שרמתו תותאם לנבחן על פי תשובותיו. נוסף על כך, השיטה החדשה תאפשר לסטודנטים לשפר את תוצאותיהם במבחן באנגלית בלבד בתקופה קצרה יותר, מבלי להיבחן בכל המבחן הפסיכומטרי מחדש. גם מועמדים שידרשו להוכיח ידע באנגלית יוכלו לגשת לחלק הזה של המבחן בלבד.
השינוי בבחינה נועד להתאימה למדיניות החדשה של האיחוד האירופי, שקבעה סולם אחיד למדידת הידע של הסטודנטים באנגלית בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה במדינות האיחוד.
חשוב לזכור – המבחן הפסיכומטרי נוצר לשם האחדת כלי המיון עבור כלל האוכלוסייה ללא הבדלים, וככזה עליו לפנות למכנה המשותף הרחב ביותר. מסיבה זאת לא תידרשו להפגין במבחן פסיכומטרי ידע כללי נרחב ועשיר או יכולות השמורות רק למעטים. המבחן דורש ידע בסיסי בלבד. למעשה, כל הידע הדרוש לצורך הצלחה בבחינה פסיכומטרית נלמד בבתי הספר עד כיתה ט', ולא לאחר מכן! דבר זה בא ליצור שוויון יחסי של הזדמנויות – הידע הדרוש לצורך הצלחה במבחן פסיכומטרי אינו נכס בלעדי של אליטות ומעטים בעלי יכולת – מדובר בידע זמין שכולם אמורים היו לרכוש במהלך חייהם.
היכנסו עכשיו לקבל עוד פרטים על פסיכומטרי ועל הרשמה לפסיכומטרי
בהצלחה!
