אוקיי, החלטנו לעשות פסיכומטרי, אבל – מה זה אומר? מה מבחן פסיכומטרי – זה שאנחנו מתכוננים אליו כל-כך הרבה ומשקיעים רבות בהצלחה בו – אמור בכלל לבדוק? לשם מה הוא נועד? הגיע הזמן לעשות קצת סדר במה שאנחנו יודעים על מבחן פסיכומטרי ומטרותיו.
קודם כל, מבחן פסיכומטרי אינו מבחן אינטליגנציה (מה שמכונה מבחן IQ) – כלומר, הוא אינו בודק עד כמה אנחנו חכמים. הוא גם לא נועד לבדוק את רמת הידע הכללי שלנו. עכשיו אולי קצת יותר מובן לנו איך האדם הזה שכולנו מכירים, שהאמת – לא היה תלמיד כל-כך מבריק בתיכון, קיבל ציון פסיכומטרי משוגע – כנראה שהוא פשוט עשה המון תרגול פסיכומטרי טוב. חשוב לזכור – מבחן פסיכומטרי הוא מבחן שאמור לנבא את מידת ההצלחה שלנו בלימודים אקדמיים. ציון מבחן פסיכומטרי אמור להראות לנו – ובעיקר למוסדות האקדמיים בהם נרצה ללמוד, עד כמה אנחנו מתאימים ללימודים.
אחרי שהבנו את זה, ודאי עולה לכולנו השאלה – 'מה זה אומר, לנבא הצלחה בלימודים אקדמיים?' – האם האנשים במרכז הארצי לבחינות והערכה, שכותבים את הטפסים לפני כל מבחן פסיכומטרי, ועושים זאת לפני כל מועד פסיכומטרי, הם מעין נביאים קטנים שחיים בתוכנו וכל הזמן הזה לא שמנו לב אליהם? כמובן שלא. לא מדובר על יכולת מיסטית לנבא ולחזות עתידות, אלא פשוט להעריך – על סמך נתוני העבר, מה דרוש להצלחה בלימודי התואר באוניברסיטה או במכללה.
נו – אז מה דרוש להצלחה בלימודים האקדמיים? אלו חברים – הדברים שמרכיבים בחינה פסיכומטרית. ראשית, דרושות יכולות של חשיבה הגיונית, הסקת מסקנות, יחד עם הבנת הנקרא (חשבו על עצמכם באוניברסיטה או במכללה – ברור שתצטרכו לקרוא מאמרים, להבין ולנתח אותם, להסיק מהם מסקנות, כמו שלמעשה כבר עשיתם בתיכון, אבל ברמה הרבה יותר גבוהה ומעמיקה). יכולות אלו נבדקות בפרקי החשיבה המילולית בבחינה פסיכומטרית. שנית, תידרשו להפגין יכולת לפתח רעיונות ולהביע אותם בכתב. בכל תואר שתלמדו תצטרכו לכתוב עבודות ומבחנים, בהם תצטרכו להציג רעיונות, ולעיתים גם להביע את דעתכם בצורה מנומקת בנוגע לסוגיות מקצועיות, ולהמציא רעיונות חדשים משלכם. מה הקשר בין זה לבין מבחן פסיכומטרי? ניחשתם נכון – מטלת החיבור שנוספה לא מזמן לרשימת הפרקים הפסיכומטריים, כחלק מנושא החשיבה המילולית.
כמו כן, על מנת ללמוד באקדמיה דרושה יכולת חשיבה כמותית ברמה מסוימת – רמה המשתנה בהתאם לכל מקצוע ומקצוע. נכון שבלימודי כלכלה או מחשבים נדרשת יותר חשיבה כמותית מאשר בפסיכולוגיה, למשל, אך גם במסגרת לימודים "הומניים" צריך בדרך-כלל לקחת קורסים בסטטיסטיקה, לדוגמה. שימו לב – לא מדובר דווקא על ידע מתמטי שחובה להגיע אתו ללימודים– אלא שוב, על יכולת חשיבה. יכולת זו נבחנת, כמובן, בפרקי החשיבה הכמותית בבחינה פסיכומטרית. בנוסף צריך לזכור שברוב רובם של המקצועות שנרצה ללמוד – אם לא בכולם – נצטרך להשתמש הרבה בשפה האנגלית. נקרא אינספור מחקרים, מאמרים ושאר מקורות מידע הכרחיים ללימודי תואר כתובים באנגלית (בדומה מאוד לקטעי קריאה פסיכומטריים) – ולכן נצטרך להיבחן גם על רמת השליטה שלנו באנגלית. אלו הם, כידוע, שלושת חלקיו של כל מבחן פסיכומטרי.
נקודה חשובה אחרונה היא: מבחן פסיכומטרי, שכזכור אמור לנבא הצלחה אקדמית, בודק באופן עקיף עוד יכולות שנדרשות בלימודים הגבוהים. אחת מהן, היא היכולת שלנו לשבת וללמוד. לימודי התואר שלנו יארכו מספר שנים, בהן נידרש להיות נוכחים בהמון שיעורים, להבין נושאים רבים מתחומים שונים, וכמובן להיבחן ולכתוב עבודות. על מנת להצליח במבחנים נצטרך להתכונן לא מעט. היכולת שלנו לשים דברים אחרים בצד, ופשוט ללמוד למבחן – גם היא נמדדת, בעקיפין אמנם, בבחינה פסיכומטרית, מבחן שלקראתו אנחנו יושבים ולומדים די הרבה זמן. יכולת אחרת שנמדדת באופן עקיף היא התמודדות עם תכתיב של זמנים. תלמידים רבים מוצאים עצמם מתלוננים במהלך קורס פסיכומטרי על הקושי הרב בפתרון פרקים בזמן קצר, ואומרים "אם רק היה לי יותר זמן הייתי מצליח לענות נכון על כל השאלות". אולם צריך להבין שישנה סיבה לכך שבחינה פסיכומטרית זו מציגה לנו אתגר בצורת זמנים קצרים – גם בלימודים אקדמיים נידרש לבצע מטלות רבות בזמן קצר, לפתור מבחנים, שגם הם יהיו מוגבלים בזמן, ולהצליח לשלב בין המשימות הרבות שנקבל בקורסים השונים. ללא יכולת לעבוד באופן מהיר ובעיקר יעיל, נתקשה מאוד גם בלימודים.
אחרי שהבנו שלמבחן פסיכומטרי יש מטרה שקשורה למה שאנחנו רוצים ללמוד, והוא לא סתם חסם שרירותי שאנשים רעים המציאו כדי לעשות לנו את החיים קשים – אפשר להתחיל.
שתהיה לכולנו המון הצלחה!
היכנסו כאן לעוד פרטים על הרשמה לפסיכומטרי
