החוג למדע המדינה בפקולטות למדעי החברה מתמקד בתיאוריות בנוגע לפוליטיקה וממשל במדינות ספציפיות וביחסים בין-לאומיים. במדעי המדינה דנים במדיניות כלכלית, חברתית ומשפטית המשפיעה על רווחתם וביטחונם של אזרחי המדינה, ובוחנים את הגישות השונות הקיימות לחקר הפוליטיקה על בסיס ההגדרה המודרנית של מדינה. מכיוון שקבלת החלטות בפוליטיקה מושפעת מאינטרסים מגוונים, רבים רואים במדעי המדינה פרקטיקה של תורת המשחקים.
מה לומדים בתואר ראשון במדעי המדינה?
מטרת הלימודים היא לתת לסטודנטים כלים עיקריים להבנת הפוליטיקה בישראל ובעולם. לימודי תואר ראשון מקנים בסיס ידע לעבודה במגוון גדול של תחומים ומוסדות, אבל אינם מקנים מקצוע. במהלך התואר הסטודנטים יבחנו וינתחו לעומק את האופן בו הפוליטיקה פועלת במדינה: ההשלכות השונות של הכלכלה על הפוליטיקה ולהיפך, כלים לחשיבה אסטרטגית, יחסים בינלאומיים ומדיניות חוץ כולל דרכי משא ומתן, התפתחות הפוליטיקה והמשטר בישראל, ניתוחים פילוסופיים של צורת המחשבה הפוליטית, ומחקרים על מנהל ומדיניות ציבורית בראי ההיסטוריה.
מה אפשר לעשות עם תואר ראשון במדעי המדינה?
תואר אקדמי במדעי המדינה אינו ערבות למציאת עבודה בקלות. התואר עצמו עשוי להיות קרש קפיצה להשתלבות בעולם הפוליטי, ובוגרים רבים מועסקים במנהל הציבורי, במועצות המקומיות ובעיריות, במערכת הביטחון, במשרד החוץ ואף בכנסת. בוגרים אחרים משתלבים בתקשורת ובעיתונות.
חלק מבוגרי תואר ראשון במדעי המדינה ממשיכים ללימודים מתקדמים בתחום או בתחומים קרובים, שישפרו את סיכוייהם למצוא תעסוקה מעניינת בתחום. לימודים לתואר שני במנהל עסקים, יחסים בינלאומיים או מינהל ציבורי, מסייעת ליצירת קשרים עם משרדים, עמותות וארגונים שונים שעוסקים במדיניות ציבורית. בין המגמות ללימודי תואר שני במדעי המדינה ניתן למצוא התמחויות בנושאים מגוונים כגון: יחסים בינלאומיים, פוליטיקה ישראלית, תקשורת פוליטית, מנהל ומדיניות ציבורית, דמוקרטיה ואזרחות ומחשבה מדינית.
קבלה ללימודים
תנאי הקבלה ללימודי מדעי המדינה משתנים משנה לשנה ובהתאם למוסד האקדמי שבו החלטתם ללמוד. באופן כללי, תנאי הקבלה לאוניברסיטאות קשים יותר מאשר תנאי הקבלה למכללות, והם כוללים בגרות וציון פסיכומטרי גבוה באופן יחסי.
הכי קשה להתקבל לאוניברסיטה העברית בירושלים, שם נדרש ממוצע בגרויות 100 משולב עם ציון פסיכומטרי 650. גם המכללות המובילות, כגון המרכז הבינתחומי, דורשות ציון פסיכומטרי בנוסף לממוצע הבגרויות, אך הן מסתפקות בציון נמוך יותר.
באוניברסיטה הפתוחה ובמכללות המשמשות מרכזי לימוד של האוניברסיטה הפתוחה ניתן להירשם ללא כל תנאים מוקדמים.
מסלולי לימודים
לימודי מדעי המדינה אפשריים במסלול חד-חוגי או במסלול דו-חוגי. שילוב פופולרי במיוחד הוא מסלול במדעי המדינה וכלכלה, שעשוי לעזור לסטודנטים להתקבל לעבודות בבנקים, בארגונים פוליטיים, במשרד האוצר ועוד. שילוב מקובל נוסף הוא מדעי המדינה יחד עם לימודי משפטים, תקשורת, פסיכולוגיה, קרימינולוגיה, היסטוריה כללית או יחסים בינלאומיים.
האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת תל אביב מציעות תוכנית רב-תחומית למצטיינים בשם פכ״ם, שמשלבת פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה (בת״א כוללת התוכנית גם חטיבה במשפטים). תנאי הקבלה לתוכנית פכ״ם גבוהים במיוחד, אבל ההשקעה משתלמת: רבים מבוגרי התוכנית ממשיכים למשרות נחשקות במגזר הציבורי והפרטי.
משך הלימודים והיקפם
התואר הראשון במדעי המדינה נלמד במשך שלוש שנים ובסופו מקבל הסטודנט תואר .B.A התואר נחשב כתואר מעניין ולא תובעני במיוחד. יש לזכור כי מערכת השעות, בעיקר באוניברסיטאות, נפרסת בדרך כלל על פני רוב ימות השבוע. ישנן מכללות המציעות מסלולי לימודים גמישים יותר המאפשרים ללמוד לתואר ראשון במקביל לעבודה במשרה חלקית ואף מלאה.
מה מספרים הסטודנטים?
מדעי המדינה הוא אמנם חוג פופולרי, אך קשה למצוא בו עבודה, והשכר ההתחלתי במשרות הרלוונטיות בדרך כלל נמוך. איך בכל זאת מוצאים עבודה? לדבריהם של הסטודנטים מילת המפתח היא קשרים. התפקידים המוצעים בתחום בדרך כלל אינם עוברים בערוצים המקובלים של מרכזי השמה, אתרי דרושים וכדומה, ומשרות רבות מתפרסמות דווקא באתרים ובמכרזים של משרדי הממשלה, ובעיקר עוברות מפה לאוזן. משרות רבות עוברות דרך קשרים והמלצות אישיות ולכן צריך להכיר את האנשים הנכונים על מנת להתקדם בתחום.
בנוסף, ניתן לציין כי מרבית המשרות בתחום ממוקמות בירושלים ובמרכז, ולכן לכל מי שגר בפריפריה מומלץ בחום להעתיק את מקום מגוריו על מנת להרחיב את מגוון האפשרויות העומדות בפניו.
