חקר המוח – קוגניציה

חקר המוח מרכז את המדעים העוסק במחשבות, ברגשות, בזיכרונות וביכולות הקוגניטיביות שלנו. לימודי חקר המוח בוחנים מזוויות שונות תופעות המתרחשות במערכת העצבים של בני אדם ובעלי חיים. זהו מדע בין תחומי, המשלב תחומים ממדעי החברה יחד עם תחומים ממדעי החיים ומדעים מדויקים אחרים. המחקר בנושא מרחיב את הבנתנו את המחשבה האנושית, ומאפשר פיתוחים שונים לשיפור היכולות המנטליות, ריפוי מחלות, הארכת תוחלת החיים ועוד.

מה לומדים בתואר ראשון בחקר המוח?

הלימודים מנסים לענות על שאלות בסיס כמו "איך המוח פועל?", "למה אנחנו חווים רגשות מסויימים?", "אילו הורמונים גורמים לתופעות שונות בגוף?", "למה אנחנו מזדקנים?", "ממה נגרמות מחלות גופניות ונפשיות שונות כמו אפילפסיה או סכיזופרניה?" ועוד נושאים רבים.

בשנה הראשונה נלמדים בעיקר קורסים שמטרתם בניית תשתית ידע רחבה. בין הנושאים הנלמדים: ביולוגיה של התא, גנטיקה, פסיכולוגיה, כימיה, ביוכימיה, פיזיקה ומתמטיקה.
בשנות הלימודים הבאות צוללים לנושאים מורכבים יותר: לוגיקה, חישוביות עצבית, בלשנות, מוזיקולוגיה, מדעי המחשב, נוירולוגיה ושיטות מחקר. במרבית האוניברסיטאות נוספות ללימודים גם שעות מעבדה, בהן נדרשים הסטודנטים לחקור בעצמם.

מה אפשר לעשות עם תואר ראשון בחקר המוח?

רוב מסיימי התואר עוסקים במחקר. אפשר להמשיך לתואר שני בכל אחת מהאוניברסיטאות ולהשתלב שם במחקר. אפשר גם לפנות לחברות אזרחיות ולעבוד במעבדות מחקר שונות.

היות שלימודי התואר עצמם מגוונים, כך גם העבודה אחריהם מגוונת, וניתן למצוא בוגרי תואר בחקר המוח שעובדים בהיי-טק, במערכת הבריאות ובביו-טכנולוגיה.

מרבית התארים בחקר המוח נערכים במסגרת דו חוגית, ולכן בוגרי התואר יוצאים עם תואר בשני תחומים, שכל אחד מהם מציע הזדמנויות תעסוקה שונות. לדוגמה, בוגר האוניברסיטה העברית שלמד תואר דו חוגי בקוגניציה ובמדעי המחשב, יוכל לאחר התואר (אם יבחר שלא להמשיך למחקר) למצוא עבודה בתחום המחשבים שאינה קשורה לחקר המוח.

קבלה ללימודים

התואר במדעי המוח נחשב יוקרתי, ודרישות הקבלה אליו נוטות להיות גבוהות במיוחד, כמעט כמו רפואה. גם במקומות בהם דרישות הסף נמוכות יותר, יש להביא בחשבון את רף הקבלה של החוג השני שברצונכם ללמוד. ברוב המוסדות אין קבלה ישירה על סמך ציון פסיכומטרי בלבד או בגרות בלבד.

הכי קשה להתקבל לאוניברסיטה העברית ולאוניברסיטת תל אביב. גם אם קיבלתם בפסיכומטרי 800 עגול, אפילו ממוצע בגרויות של 100 לא יאפשר לכם להתקבל לתכנית היוקרתית. אם ממוצע הבגרויות שלכם הוא 110, האוניברסיטה העברית וגם אוניברסיטת תל אביב "יסתפקו" בציון פסיכומטרי 730.

אוניברסיטת בר אילן דורשת ממוצע בגרויות של 100 עם ציון מינימלי של 650 בפסיכומטרי. ברוב המקרים היא גם תדרוש 9 יח"ל מדעיות.

דרישות הקבלה לאוניברסיטת בן גוריון הן הנמוכות ביותר, שם שילוב של ממוצע בגרויות 100 עם 640 בפסיכומטרי מספיק כדי להתקבל. עם זאת, אוניברסיטת בן גוריון דורשת בנוסף בגרות בהיקף 5 יח"ל באחד המדעים המדויקים, כגון פיזיקה או ביולוגיה.

מסלולי לימודים

בין המסלולים השונים באוניברסיטאות ישנם הבדלים מסויימים, חלקם משמעותיים.
באוניברסיטת בר אילן נקרא התואר "מדעי המוח". משך התואר הוא שלוש שנים אקדמיות. הסטודנטים יכולים לבחור באחד משני מסלולים: מסלול מורחב, שמתמקד בפסיכולוגיה (מסלול התמחות התנהגותי) או ביולוגיה (מסלול התמחות ביולוגי), או מסלול דו-ראשי מובנה במסגרת אחת התוכניות הבאות: מדעי המחשב, פיזיקה, פסיכולוגיה, בלשנות, פילוסופיה, מדעי החיים.

באוניברסיטת תל-אביב ישנם ארבעה מסלולים שונים בדגש על חקר המוח: המוכר ביותר נקרא התואר "ביולוגיה פסיכולוגיה בדגש על חקר המוח". משך התואר הוא שלוש שנים, והדגש המרכזי הוא בשילוב בין תופעות פסיכולוגיות לתופעות נוירו-ביולוגיות. מלבדו, ניתן ללמוד לתואר דו חוגי בביולוגיה-בלשנות, פסיכולוגיה-מדעי המחשב, ותואר כפול ארבע-שנתי בהנדסה ביו רפואית וביולוגיה. כל התארים הללו גם הם נלמדים בדגש על חקר המוח.

באוניברסיטה העברית נקרא התואר "מדעי הקוגניציה". עיקר הלימוד עוסק בהסבר תופעות מנטליות כמו קבלת החלטות, יצירתיות, מוזיקה ורכישת שפה. התכנית נלמדת במסלול דו חוגי, יחד עם אחד מהמקצועות הבאים: פסיכולוגיה, פילוסופיה, בלשנות וחוגי שפות, מדעי המחשב, מדעי החיים, מתמטיקה, פיסיקה, משפטים, מוסיקולוגיה, סטטיסטיקה או כלכלה. התואר נפרש על פני 3 שנים אקדמיות.

באוניברסיטת בן גוריון מכונה התואר "מדעים קוגניטיביים", והוא מוגדר כחטיבה (36 נק״ז) שאותה יש לשלב עם חטיבה נוספת, לבחירת הסטודנטים: מדעי ההתנהגות, פילוסופיה של הנפש, בלשנות, מדעי המחשב או מדעי העצב. שתי החטיבות האלה מוגדרות כחוג אחד, ועל הסטודנטים לשלב אותו עם חוג נוסף מאחת מהמחלקות הבאות: פילוסופיה, פסיכולוגיה או ספרויות זרות (מסלול בלשנות). גם כאן נפרש התואר על פני 3 שנים.

תכנית נוספת שניתן למצוא במרבית האוניברסיטאות היא שילוב מדעי המוח יחד עם מדעי המחשב. תואר זה למעשה נותן לבוגריה כלים להשתלב בפיתוח מכשור רפואי או מחקרי. גם מי שלא בוחר בתכנית זו ילמד בדרך כלל מעט מדעי המחשב כחלק מתכנית הלימודים.

משך הלימודים והיקפם

הלימודים לחקר המוח, כמעט כמו כל תואר ראשון אחר, נמשכים כשלוש שנים. עם זאת, הלימודים עצמם נחשבים מאד אינטנסיביים ומאתגרים. כמות הקורסים גדולה, והיקף המשימות נרחב. תכניות הלימודים כוללות שעות רבות במעבדה, ויש להביא בחשבון את ההשקעה והמאמץ במחקר. תכנית הלימודים מתאימה לאנשים שאוהבים מאוד ללמוד, שמתעניינים בחקר המוח ומוכנים לאתגר את עצמם. למרות חשיבותו, המוח הוא החלק האחרון בגוף שטרם נחקר לעומקו, ועדיין רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע לפעילותו. אם אתם מעוניינים לחקור נושאים כמו מחלות, זיכרון, תופעות רגשיות, הורמונים, חלומות ועוד, זה התואר בשבילכם.