בואו נודה באמת – כנראה שאתם לא עושים קורס פסיכומטרי, ולאחריו בחינה פסיכומטרית סתם בשביל הכיף. בחינה פסיכומטרית היא פעולה עם מטרה מאוד ברורה והיא – לקבוע את סיכויי הקבלה שלכם ללימודים באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות בארץ. מניסיוננו, הנושא הזה מעורר הרבה פעמים בלבול ושאלות בקרב תלמידים, ולכן ריכזנו כאן עבורכם את כל המידע הרלוונטי: כל מה שרציתם לדעת על קבלה ללימודים אקדמיים ולא העזתם לשאול.
למה ואיך נקבעים תנאי הקבלה?
הצורך להציב רף קבלה ללימודים נובע משתי סיבות עיקריות. הסיבה הראשונה היא רצונם של המוסדות האקדמיים לקלוט רק את הסטודנטים המתאימים, שסיכוייהם להצליח בלימודים הם הגבוהים ביותר. הסיבה השנייה קשורה להיצע וביקוש – במקרים רבים מספר האנשים שרוצים להתקבל למסלול לימודים גדול ממספר המקומות הפנויים בו, ולכן יש צורך בסינון קפדני. כל מוסד אקדמי, חוג ואף מסלול לימודים ספציפי קובע לעצמו את תנאי הקבלה ואת הקריטריונים על-פיהם יתבצע הסינון. המשותף לרובם הוא שהקבלה מותנית בשילוב כלשהו בין ציוני תעודת הבגרות לבין ציון פסיכומטרי.
מה זה ציון התאמה, למה הוא משמש ואיך מחשבים אותו?
ציון התאמה, הנקרא גם "ציון סכם", הוא למעשה ערך מספרי המשקלל את ציוני הבגרויות עם ציון פסיכומטרי שהתקבל בבחינה פסיכומטרית של המרכז הארצי לבחינות והערכה, ע"פ נוסחה הנקבעת באופן עצמאי ע"י כל מוסד לימודים. ציון ההתאמה משמש לקביעת סולם הערכה אחיד למועמדים ללימודים ולקביעת חתכי הקבלה.
כאמור, הדרך שבה מחושב הציון משתנה ממוסד למוסד. יתרה מכך, יכול להיות שאותו מוסד ישתמש בנוסחאות חישוב שונות עבור מסלולי לימוד שונים. חלק מהמוסדות מפרסמים באתרי האינטרנט שלהם נוסחאות לחישוב ואף מציעים מחשבון אונליין לחישוב ציון ההתאמה, כמו לדוגמה באתר של אוניברסיטת תל-אביב.
מועמדים ללימודים שכבר עשו בחינה פסיכומטרית, יכולים להזין את ציוני הבגרות לצד ציון פסיכומטרי (ציון פסיכומטרי תקף שבע שנים לאחר כל מועד פסיכומטרי), וכך לחשב את ציון ההתאמה בכל מוסד, ולגלות בדיוק לאילו תארים הם יכולים להתקבל.
מי שעדיין לא עשה בחינה פסיכומטרית, ויודע מראש באיזה מסלול לימודים הוא מעוניין ללמוד בעתיד והיכן – יבדוק ראשית את ציון ההתאמה הדרוש לקבלה למסלול לימודים זה, ויחשב מה איזה ציון פסיכומטרי עליו להשיג, בהינתן ציוניו בבגרות, כדי להגיע לציון ההתאמה המבוקש.
למה נוסחת החישוב משתנה ממוסד למוסד? אי-אפשר להחליט על דרך אחידה ולחסוך את כל כאב הראש הזה?
לכל מוסד יש את השיקולים שלו בקביעת הנוסחה לחישוב הציון, בהתאם לנושאים החשובים לו. כך לדוגמה, ישנם מוסדות או פקולטות (בעיקר בתחומי ההנדסה והמדעים המדויקים) שבחישוב ציון ההתאמה אליהם יינתן משקל גדול יותר לרכיב הכמותי מהציון הפסיכומטרי , או לבגרות מורחבת במתמטיקה ובפיסיקה.
האם אפשר לדעת מראש בדיוק את תנאי הקבלה לכל תואר? זה לא משתנה לפי ביקוש והיצע?
לרוב, לכל תכנית לימודים נקבעים מראש חתך קבלה וחתך דחייה. מי שציון הסכם שלו גבוה מחתך הקבלה מתקבל אוטומטית, ומי שציונו נמוך מחתך הדחייה, נדחה אוטומטית ואינו יכול להירשם ללימודים. סף הקבלה הסופי נקבע בסופו של דבר בהתאם למספר הנרשמים באותה השנה, ויכול להיות נמוך יותר מחתך הקבלה שנקבע תחילה (ככל שיש יותר נרשמים ביחס למספר המקומות הפנויים באותו מסלול – סף הקבלה יעלה).
כך לדוגמה, נניח שלתכנית לימודים מסוימת באוניברסיטת ת"א חתך קבלה אוטומטית הוא ציון התאמה 640 וחתך דחייה אוטומטית הוא ציון התאמה 600. מועמד שציונו 660 יתקבל בוודאות, מועמד שציונו 580 יידחה בוודאות, ומועמד שציונו 630 יוכל להירשם ללימודים אך ייאלץ לחכות לקביעת סף הקבלה הסופי, כדי לדעת אם התקבל או לא.
ניתן למצוא את חתכי הקבלה לכל תואר באתרי האינטרנט של המוסדות האקדמיים. בחלקם מוצגים גם חתכי הקבלה הסופיים לכל מסלול מהשנה הקודמת, המאפשרים לכל מועמד להעריך את סיכויי הקבלה שלו, אך כמובן שאלו יכולים לעלות או לרדת משנה לשנה.
האם יש דרישות נוספות?
- • באוניברסיטאות ובחלק מהמכללות יש חובה להגיע לרמה מינימלית כלשהי באנגלית כתנאי לקבלה ללימודים. רמת האנגלית נקבעת באמצעות ציון פרק האנגלית בבחינה פסיכומטרית, או בעבור מי שלא עשה בחינה פסיכומטרית, ע"י בחינת אמי"ר. הרמה הנדרשת משתנה ממוסד למוסד ומחוג לחוג. ברוב המקרים חובה להגיע לרמת "בסיסי" (מעל 85 בפרק אנגלית בבחינה פסיכומטרית / 185 באמי"ר). חלק מהאוניברסיטאות מציבות רף גבוה יותר (100 בפרק האנגלית בבחינה פסיכומטרית / 200 באמי"ר) ומועמדים לתארים מסוימים (למשל רפואה) נדרשים להגיע לרמה אחת מתחת לפטור (מעל 120 בפרק האנגלית בבחינה פסיכומטרית/ 220).
- • בנוסף לממוצע הבגרות המשוקלל, יש תארים המציבים דרישות ספציפיות מתעודת הבגרות – לדוגמה,בגרות מורחבת (רמת 4 או 5 יח"ל) במתמטיקה או בפיזיקה מעל ציון מסוים.
- • לעיתים יש התייחסות לציון פסיכומטרי גם בנפרד מציון ההתאמה המשוקלל. כך, מועמד בעל ציון פסיכומטרי גבוה במיוחד יכול להתקבל גם אם ציון ההתאמה שלו אינו עובר את חתך הקבלה. מנגד, לעתים ציון פסיכומטרי מתחת לרף מסוים עלול להביא לדחייה אוטומטית גם ללא קשר לציון ההתאמה.
- • כל חוג עשוי להציב דרישות נוספות, כמו עמידה במבחנים יעודיים (למשל מבחני מו"ר לרפואה, או מבחני קבלה לאדריכלות) או ראיון אישי.
האם אפשר להתקבל גם בלי ציון פסיכומטרי?
ישנם תארים, הן באוניברסיטאות והן במכללות, שניתן להתקבל אליהם על סמך תעודת בגרות בלבד, ללא צורך בביצוע בחינה פסיכומטרית. ברוב המקרים צריך לשם כך ממוצע בגרויות מעל ציון מסוים. כך, ייתכן שתלמיד אחד יתקבל ללימודים על סמך תעודת הבגרות בלבד, ותלמיד אחר, בעל ממוצע ציונים נמוך יותר, יצטרך גם להיבחן בבחינה פסיכומטרית ולקבל בה ציון פסיכומטרי מסוים, כדי להתקבל לאותם לימודים בדיוק. ראוי לציין, שמי שלא עשה בחינה פסיכומטרית חייב לגשת למבחן אמי"ר לצורך ציון לרמות באנגלית.
אם הציונים שלי לא מספיקים, האם יש "מסלול עוקף"?
ישנן מספר אפשרויות לקבלה מיוחדת ללימודים בעבור מי שלא התקבל במסלול הרגיל:
מכינה קדם-אקדמית – אוניברסיטאות ומכללות מציעות למועמדים שציוני הבגרות שלהם אינם מספיקים להשתתף במכינה קדם-אקדמית. הלימודים במכינה נמשכים כשנה ובמסגרתם התלמידים עוברים קורסים בנושאים שונים וניגשים לבחינות בגרות פנימיות במקצועות הדרושים להם.
ישנן מכינות ייעודיות המכשירות לקראת תחומי לימודים מסוימים, כגון מכינה למקצועות ההנדסה, מכינה למדעי הרוח, למדעי החיים וכו'. בנוסף ללימודים לבחינות הבגרות, התלמידים עוברים מבוא והכנה לקראת הלימודים האקדמיים. בוגרי המכינה יכולים להתקבל ללימודים באמצעות ציוני הבגרות המשופרים או באמצעות ציוני גמר מכינה (בשילוב עם ציוןפסיכומטרי , כמובן). חשוב לציין שעצם ההשתתפות במכינה אינה מעניקה קבלה אוטומטית ללימודים.
קבלה דרך חוג אחר / מוסד אחר – ישנם תארים המאפשרים קבלה ע"פ השכלה אקדמית חלקית. במקרה כזה, מועמד שלא התקבל לתכנית הלימודים מסוימת, יכול להירשם לתכנית לימודים אחרת, (אם הוא עומד בתנאי הקבלה אליה) וכעבור שנת לימודים אחת להתקבל לתכנית הראשונה בהתאם לציוניו האקדמיים. כמו כן, מועמד שמתקבל ללימודים במוסד כלשהו אך לא במוסד אחר, יכול במקרים מסוימים להתחיל את לימודיו במוסד שאליו התקבל ובמהלך התואר לעבור למוסד המבוקש, בתנאי שציוניו גבוהים מרף מסוים.
