כולנו רוצים להצליח בפסיכומטרי, ומוכנים לעשות בשביל זה לא מעט. אולי תתפלאו, אבל גם מבחנים פסיכומטריים – כמו בכל מקום שבו נפגשים לחץ נפשי ורצון להצליח – מביאים עימם אמונות טפלות שונות ומשונות. החלטנו לרכז כמה אמונות טפלות משעשעות, שגונבו אל אוזנינו במסדרונות הקמפוסים, ולבדוק אותן בשבילכם כדי להחליט אחת ולתמיד – האם יש בהן ממש, או שמדובר באגדות?
1. כשלא יודעים את התשובה כדאי לסמן את תשובה מספר 3
בואו נחשוב בהיגיון: יש ארבע תשובות, ורק אחת מהן נכונה. הסיכוי של כל אחת מהתשובות להיות נכונה הוא 25% (בקורס נלמד גם אחוזים וגם הסתברות, אז כל מי שלא הבין מה הלך פה – אין לכם סיבה לדאוג). לפיכך, תשובה 3 היא בסך הכול עוד תשובה מתוך הארבע, ואין סיבה מיוחדת שדווקא היא התשובה הנכונה. אולם מחקרים שנערכו על מבחני רב ברירה מוכיחים שזה לא נכון – מסתבר שלתשובה 3 יש הסתברות של יותר מ-25% להיות התשובה הנכונה!
זה אולי פריט טריוויה מעניין, אבל לא עוזר לנו. לכל מבחן יש כמה נוסחים, ואחד ההבדלים ביניהם הוא שינוי מספור התשובות, כך שתשובה 1 בנוסח אחד יכולה להופיע כתשובה מספר 3 בנוסח אחר. מלבד זאת, המרכז הארצי לבחינות והערכה מקפיד לשמור על איזון. כלומר, מספר הפעמים שהתשובה הראשונה תהיה הנכונה לא יהיה רחוק מאוד ממספר הפעמים שהתשובה השנייה, השלישית או הרביעית יהיו נכונות. עם זאת, על פי אותו היגיון, "הימור קבוע" – כלומר סימון אותה התשובה בכל שאלה שמנחשים במהלך המבחן הפסיכומטרי – אינו מפחית את סיכויי ההצלחה. על כן, אם נוח לכם להיצמד לתשובה 3 (או נניח לתשובה מספר 1 כי היא הראשונה בסדר התשובות) – זה בטח לא מזיק.
2. מועדים מסוימים קשים יותר מאחרים
לצערנו כאן התשובה היא פשוטה: זה פשוט לא נכון. ניסינו וניסינו, בדקנו וחקרנו, אבל לא מצאנו כלום. ככלל, הניסיון לאבחן שמבחן פסיכומטרי מסוים הוא קשה או קל יותר מאחרים הוא מוטעה מיסודו. המרכז הארצי לבחינות ולהערכה מקפיד שבכל מועדי הפסיכומטרי תהיה אותה כמות של שאלות "קשות" (כאלו שרק מעטים הצליחו לענות עליהן בפיילוטים ובמבחני דמה במועדים קודמים). בקיצור, מומלץ להשקיע בלימודי פסיכומטרי ולא בדברים פחות חשובים מסביב.
3. בחירת המועד משפיעה על הציון הסופי
התפיסה הרווחת היא שמכיוון שהציון הפסיכומטרי הוא יחסי, הציון שלי מושפע ממי שניגש איתי למבחן. אם במועד שלי ניגשים המון "חכמים" – אכלתי אותה, ואילו אם אגש במועד שהרמה הממוצעת של הנבחנים בו נמוכה, מיקומי היחסי יהיה גבוה יותר, והציון שלי ישתפר. סטודנטים גם נוהגים להציג סימוכין לתיאוריות מסוג זה, כגון "ידוע שהרבה מועמדים לרפואה ניגשים במועד זה"; "רוב המועמדים לעתודה ניגשים למבחן במועד הבא" וכו'. הבעיה היא שהנחת המוצא של טיעונים אלו שגויה מיסודה. ציון הפסיכומטרי לא מחושב רק בהשוואה לנבחנים באותו המועד, אלא מושווה גם לכלל הנבחנים במועד זה בחמש השנים שקדמו לו. כך המרכז הארצי לבחינות והערכה מבטיח שגם במועדים שבהם רמת היכולת של הנבחנים שונה מהממוצע, יהיה טווח הציונים זהה לחלוטין למועדים אחרים.
4. אפשר לזהות פרקי פיילוט
ציון המבחן הפסיכומטרי לא מושפע משני פרקים שנוספים לבחינה עצמה (פיילוטים). פרקים אלו משמשים את המרכז הארצי לבחינות ולהערכה לבקרה ולהשוואה בין מועדים, וכן לבדיקת איכותן של שאלות פסיכומטריות לקראת פרקי אמת במועדים עתידיים. פרקי הפיילוט יכולים להיות בכל אחד מהנושאים (כמותית, מילולית ואנגלית).
יש אמונה שאפשר ״לדעת״ שפרק מסוים הוא פיילוט, ואפשר לא להשקיע בו, או אפילו לצאת להפסקת התרעננות של עשרים דקות, הפסקה שנחוצה לנו מאוד בזמן המבחן הארוך. האמת היא שזה פשוט לא נכון, ובעיקר לא שווה את הסיכון. לא חסרים סיפורים על נבחנים שזיהו "משהו מוזר" בפרק כלשהו (מספר שאלות שונה מהרגיל מסוג מסוים; שאלות שנראו "קשות מדי") החליטו שמדובר בפיילוט ושאפשר לוותר על הפרק – ושילמו ביוקר. לכן, לטובתכם, התייחסו לכל הפרקים במידה שווה של רצינות!
5. מי שיצא מהבחינה מבואס יקבל ציון גבוה ולהפך, מי שיצא מאושר – יתבאס
כן, ראינו גם אמונה כזאת שמסתובבת לאחרונה. חבר'ה, באמת… תשקיעו באמונות טפלות קצת יותר רציניות! אתם באמת לא מכירים אנשים שיצאו שמחים מהמבחן וקיבלו ציון פסיכומטרי ששימח אותם? אתם חייבים להשיג יותר חברים שלמדו ב-HIGH Q!
אז מה המסקנה? שכנראה מזל תמיד עוזר, וכשזה נוגע לפסיכומטרי – גם להתפלל ולקוות לא יזיק, אבל לדבר אחד אין תחליף: קורס פסיכומטרי כמו שצריך!
הצטרפו עכשיו למסלול ההכנה המקיף והארוך ביותר בישראל למבחן הפסיכומטרי, ולא תזדקקו לשום אמונה טפלה!
בהצלחה!
