מוטיבציה, או הנעה בעברית, היא הכוח המכוון את האדם בדרכו להשגת מטרה מסוימת, העוזר לו להתגבר על המכשולים שייקרו בדרכו. מוטיבציה יכולה לנבוע ממקורות פיזיים, כגון רעב או עייפות, המובילים את הגוף לביצוע פעולות מסוימות לצורך הישרדותו. היא יכולה גם לנבוע ממקורות פסיכולוגיים כגון רצון לקבל אהבה והכרה מהסובבים אותנו.
מוטיבציה תלויה בשני גורמים עיקריים – הערכה של היכולת העצמית להשגת המטרה, והחשיבות שאנו מעניקים למטרה הסופית. ההערכה העצמית מתבססת בעיקר על חוויות עבר. אפילו מילה לא טובה של מורה בכיתה ג' על יכולתו המתמטית של תלמיד יכולה להשפיע רבות על הערכתו העצמית של אותו תלמיד חמש עשרה שנים לאחר מכן, כשיתחיל קורס פסיכומטרי. עם זאת, גם כאשר ההערכה העצמית גבוהה והסטודנט סבור כי יוכל להצליח, הוא לא ישקיע את זמנו ומרצו בהשגת מטרה אלא אם היא חשובה לו מספיק – ולכן לגרוע מהצלחתו.
ג'ון מ. קלר, אחד החוקרים המובילים בתחום, מבחין בין שלושה סוגי מוטיבציה:
- הנעה חיצונית – הסטודנט לומד ופועל על מנת לקבל הערכה ואהבה מהסובבים אותו, או כדי שלא לקבל עונש ("אם לא תסיים שיעורים לא תצא לשחק עם חברים").
- הנעה פנימית הכרתית – הסטודנט לומד כי הוא מבין שללמידה יש חשיבות רבה עבורו אך לא חש הנאה וסיפוק מהתהליך ("אני חייב ללמוד כי אבא אמר שזה חשוב שיהיה לי תואר").
- הנעה פנימית רגשית – הסטודנט מרגיש מאותגר מהלמידה או נהנה ממנה ועל כן לומד ומשקיע. בנוסף, סטודנט ילמד טוב יותר אצל מרצה שהוא אוהב או מעריך, מאשר אצל מרצה שאין לו הערכה כלפיו.
במהלך הלימוד לבחינה הסטודנט נתקל במגוון "משוכות" העשויות לגרוע מרמת המוטיבציה המקורית שאיתה נכנס לקורס הפסיכומטרי, ולהפחית את איכות הלמידה שלו.
המשוכה הראשונה תהיה חוסר הסיפוק המיידי – בכל שיעור לומדים הסטודנטים נושאים חדשים, אך יכולות פסיכומטריות לא נוצרות מיד אלא מתפתחות בהדרגה במהלך הקורס. ואמנם, סביר מאוד כי לא נצליח לפתור 100% מהשאלות בנושא מייד לאחר שנחשפנו אליו לראשונה. אף על פי כן, חוסר הצלחה מיידית נוטה ליצור בקרב סטודנטים תחושות של תסכול או ייאוש, ותחושה מוטעית זו עשויה להביא להערכה נמוכה מדי של סיכויי ההצלחה הסופיים שלהם במבחן. חשוב לזכור שיש אך ורק ציון אחד שקובע – ציון המבחן הפסיכומטרי האמיתי. התרגולים וציוני הסימולציות אינם אלא צעדים בדרך להצלחה. עם זאת, חוסר ההצלחה הזמנית עלול לערער את המוטיבציה להמשך הלמידה, בדומה לאצן שאינו רואה את קו הסיום בגלל עיקול בדרך ומחליט לפרוש בעיקול האחרון לפני קו הסיום. הצלחה במבחן הפסיכומטרי דורש התמדה, והתמדה נובעת ממוטיבציה.
המשוכה השנייה תהיה חוסר הבנה של חשיבות המטרה הסופית. למשוכה זו שני קצוות הפוכים:
- מתן חשיבות מועטה מדי להצלחה בפסיכומטרי – אם הסטודנט לא יכיר בחשיבותה של הבחינה הפסיכומטרית לעתידו האקדמי, המוטיבציה שלו להצלחה עשויה להיות פחותה מזו של סטודנט בעל יעדים ברורים, שמבין כי המסלול האוניברסיטאי הוא חשוב כדי להעניק לו יתרון בשוק התעסוקה.
- מתן חשיבות רבה מדי להצלחה בפסיכומטרי – הגזמה בחשיבות המבחן יכולה להוביל את הסטודנט למצבי חרדה המונעים ממנו לחשוב בהיגיון, ויכולים לגבות מחיר כבד מבחינה מנטלית, רגשית ופיזית. החרדה גובה מחיר גם במוטיבציה להמשך הלימוד. אמנם לבחינה פסיכומטרית משקל מכריע בנוגע לעתידנו האוניברסיטאי, אך אין זה אומר שאם לא קיבלנו 800 בפסיכומטרי הראשון עלינו לעזוב את חלומנו להיות רופאים וללכת לנסות את מזלנו כנזירים בודהיסטים בקטמנדו (אלא אם ממש בא לנו). כל מה שצריך זה מוטיבציה ומטרה ברורה וריאלית!
אז איפה אפשר לקנות מוטיבציה?
ראשית, בכל קורס פסיכומטרי ניתן לשאוב מוטיבציה אדירה מהמרצה. לשם כך בכל מועד פסיכומטרי ניגשים מרצים רבים מ-HIGH Q לבחינה כדי להעריך מחדש את הקשיים שסטודנטים עלולים לפתח. המרצים בקורס של HIGH Q מיומנים מאד בהתמודדות עם חרדות ותסכולים, והם מומחים בהעלאת מצב הרוח ורמת המוטיבציה. כאשר אתם מרגישים שחסרה לכם מוטיבציה, אל תהססו לפנות למרצה, ספרו לו מה עובר עליכם ובקשו עצות להתמודדות עם לחצי הבחינה.
שנית, דמיינו את עצמכם מצליחים – ובגדול! מחקרים רבים מראים כי לדמיון כוח רב בהתמודדות עם מצבים נפשיים שונים. דמיינו לעצמכם תמונה שלכם עם הציון אותו רציתם להשיג, ופעלו לקראת הגשמתה. כל פעם שתרגישו נטולי מוטיבציה, מיואשים או חשים חרדות למיניהן – עצמו עיניים, נשמו נשימה עמוקה, ודמיינו את עצמכם מצליחים ומגשימים את מטרותיכם.
היכנסו עכשיו לקבל עוד פרטים על פסיכומטרי או הרשמה לפסיכומטרי
בהצלחה!
