החוג ללימודי המזרח התיכון (מה שנקרא בעבר ״מזרחנות״) הוא חוג במדעי הרוח העוסק בחקר איזור המזרח התיכון. מטרת החוג להכשיר סטודנטים למחקר ההיסטוריה, השפה, מנהגי הדת והתרבות של העמים והפלגים הדתיים שמאפיינים את האיזור.
מה לומדים בתואר ראשון בלימודי המזרח התיכון?
מרבית הקורסים בחוג למזרח תיכון סוקרים את ההיסטוריה של איזור המזרח התיכון, בחלוקה לקורסים לפי דתות וקורסים לפי מדינות, החל במרוקו שבמערב וכלה באיראן שבמזרח. החל מהשנה השנייה, עם תום לימודי המבוא, רשאים הסטודנטים להתמקד בחקר אקטואלי של מדינה מסוימת באיזור המזרח התיכון. החוג אינו מתמקד בחקר ישראל עצמה (פרט לרשות הפלסטינית), כיוון שזהו תחום הלימוד של החוג ללימודי ארץ ישראל.
מה אפשר לעשות עם תואר ראשון בלימודי המזרח התיכון?
סטודנטים שסיימו את לימודיהם בהצטיינות צפויים לקבל זימון לראיון קבלה לאחד מהגופים הביטחוניים החשאיים ביותר במדינת ישראל, לרבות המוסד, השב"כ, משרד הביטחון, משרד ראש הממשלה ומכוני מחקר ממשלתיים. חלק מהסטודנטים בוחרים להמשיך לתארים מתקדמים במטרה להפוך למומחים בתחומם לאחת ממדינות האזור.
קבלה ללימודים
תנאי הקבלה ללימודי מזרחנות גבוהים יותר במסלול החד-חוגי לעומת המסלול הדו-חוגי. למשל, המסלול הדו-חוגי הפופולרי באוניברסיטת תל אביב דורש ממוצע בגרות 80 עם ציון פסיכומטרי 450 יאפשר. לומת זאת, כדי להתקבל למסלול החד-חוגי נדרש ממוצע בגרות 90, וציון פסיכומטרי 650 לפחות. באופן כללי, תנאי הקבלה לאוניברסיטאות הם קשים יותר מאשר תנאי הקבלה למכללות והם כוללים שקלול של ציוני בגרות ופסיכומטרי.
לאן הכי קשה להתקבל?
האוניברסיטה שהכי קשה להתקבל אליה היא האוניברסיטה העברית בירושלים, שם נדרש ממוצע בגרות של 97.5, או ציון פסיכומטרי 600. הסיבה לכך היא שהאוניברסיטה העברית מפעילה מרכז בעל שם עולמי לחקר האיסלאם.
במכללות תנאי הקבלה קלים יותר. במכללת אורנים לדוגמה נדרש ממוצע בגרות 85 עם ציון פסיכומטרי 550 כדי להתקבל למסלול החד-חוגי לתואר ראשון.
ראוי לציין כי באוניברסיטה הפתוחה ניתן להירשם ולהתחיל בלימודים ללא כל תנאים מוקדמים כדוגמת ציוני תעודת הבגרות או פסיכומטרי.
מסלולי לימודים
לימודי המזרח התיכון אפשריים במסלול חד-חוגי המתמקצע בלימודי השפה הערבית (הספרותית והמדוברת) ובקורסים להכרה מעמיקה של החברה והתרבות הערבית. רוב הסטודנטים לומדים במסלול דו-חוגי, יחד עם חוגים כגון לימודי מדע המדינה, תקשורת, לימודי ארץ ישראל ובי.איי כללי.
מכיוון שמדובר בתחום רחב ומגוון, הכולל מגוון עמים, עדות, פלגים ומדינות, מצופה מהתלמידים שממשיכים לתארים מתקדמים להתמקצע באיזור ספציפי ולהכיר את העגה והניב המקומי של אותו איזור, כגון סוריה, מצרים, איראן, הרשות הפלסטינית ועוד.
משך הלימודים והיקפם
לימודי מזרחנות נמשכים שלוש שנים ובסופם יקבל הסטודנט תואר B.A. פרט ללימודי השפה, התואר אינו תובעני במיוחד. ניתן לפרוס את לימודי התואר על פני רוב ימות השבוע, ובהחלט ניתן גם לעבוד במקביל.
מה מספרים הסטודנטים?
מרבית הסטודנטים לא עוסקים בתחום לאחר סיום התואר. חלקם אף בוחרים ללמוד מחדש תארים ראשונים אחרים, או ממשיכים לתארים מתקדמים בתחומים אחרים. מיעוט הסטודנטים שזוכים להשתלב בעבודה בשירותים החשאיים של מדינת ישראל שומרים על שתיקה, ולרוב לא משתפים את סביבתם הקרובה בעבודתם.
בשל הרגישות הרבה של איזור המזרח התיכון, סטודנטים שממשיכים לדוקטורט (מסלול שאורכו כ10-7 שנות לימוד) ומתמחים במדינה מסוימת עשויים להופיע כפרשנים בעיתונות הכתובה ובתוכניות החדשות השונות. דוגמה למומחה כזה היא עבודתו של פרופ' אמציה ברעם מאוניברסיטת חיפה, שלפי האגדה בשל פרשנויותיו כיוון סדאם חוסיין את אחד מטילי הסקאד במלחמת המפרץ אל עבר אוניברסיטת חיפה.
