המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מאל"ו) עורך בחינה פסיכומטרית בארבעה מועדים בשנה: סתיו, חורף, אביב וקיץ. מדי שנה ניגשים לארבעת המועדים יחד כ-65 אלף נבחנים, וציוניהם מועברים לכ-50 אוניברסיטאות ומכללות.
הבחינה הפסיכומטרית נמשכת כשלוש שעות ו-10 דקות (לא כולל הפסקות) ומורכבת מתשעה פרקים בשלושה תחומים: חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית. מתוך שמונת הפרקים, שניים הם פרקי טרום-בחינה שאינם נכללים בחישוב הציון הסופי. בפרק הראשון כל נבחן נדרש לכתוב חיבור בעברית או שפה אחרת. זמן כתיבת החיבור הוא 30 דקות בבחינה בעברית ו-35 דקות בשפות האחרות. לכל פרק בבחינה מוקצות 20 דקות, והוא כולל בין 20 ל-23 שאלות.
ליקטנו עבורכם כמה נתונים סטטיסטיים מעניינים בנוגע לבחינה הפסיכומטרית:
- ממוצע הציונים בבחינה הוא 551.
- כמחצית מהאוכלוסייה מקבלים ציונים שנעים בין 451 ל-650.
- כ-6 אחוז מהאוכלוסייה מקבלים ציון 700 ומעלה.
ציון המבחן הפסיכומטרי
הציון הפסיכומטרי הכללי נע בטווח שבין 200 ל-800, והוא מורכב משקלול של שלושת תחומי הבחינה: חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית. לכל תחום ניתן משקל שווה בחישוב הציון הסופי. בנוסף לציון הכללי, כל נבחן מקבל ציונים נפרדים בכל אחד מהתחומים, וכן ציון במטלת הכתיבה (החיבור) בסולם של 1-6. חשוב לדעת שהציונים מחושבים באופן יחסי, כלומר, הציון שלכם נקבע ביחס לציונים של כלל הנבחנים באותו מועד. המרכז הארצי משתמש בשיטות סטטיסטיות מתקדמות כדי להבטיח שרמת הקושי של המבחן תישאר זהה בין המועדים השונים.
חשוב להבין שפקולטות שונות מייחסות חשיבות שונה לכל אחד מתחומי הבחינה. למשל, מסלולי הנדסה עשויים להתמקד יותר בציון הכמותי, בעוד שמסלולי מדעי הרוח עשויים לשים דגש על הציון המילולי. לכן, כדאי לברר מראש מהם הדגשים של המסלול המבוקש ולהתכונן בהתאם.
איפה רואים את ציון הפסיכומטרי?
תוצאות המבחן הפסיכומטרי מתפרסמות באתר המרכז הארצי לבחינות והערכה כ-45 יום לאחר מועד הבחינה. כדי לצפות בציונים, יש להיכנס לאזור האישי באתר מאל"ו באמצעות מספר תעודת הזהות והסיסמה שנקבעה בעת ההרשמה למבחן. הציונים נשלחים אוטומטית למוסדות הלימוד שסימנתם בטופס ההרשמה לבחינה.
היסטוריה של הבחינה הפסיכומטרית
עד שנת 1981 לא הייתה דרך מיון אחידה לקבלה למוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. כל פקולטה בחנה את המועמדים השונים לפי ראות עיניה ועל פי קריטריונים יחודיים לה. התהליך דרש הרבה זמן ומשאבים הן מהאוניברסיטאות והן מהמועמדים, במיוחד כאלו שניסו להירשם ליותר מפקולטה אחת, ונדרשו להיבחן במבחנים רבים ובעלי דרישות שונות.
בשנת 1981 החליטו האוניברסיטאות בישראל להקים את המרכז הארצי לבחינות והערכה (מאל"ו), על מנת לייצר בחינה אחידה שתשמש ככלי מיון לקבלה ללימודים אקדמיים באוניברסיטאות ובמכללות השונות. המבחן הפסיכומטרי הראשון נערך בשנת 1981, ומאז ועד שנת 2018 הוא נערך בחמישה מועדים (פברואר, אפריל, יולי, ספטמבר/אוקטובר, דצמבר), ולא היה ניתן להיבחן במועדים עוקבים. בשנים הראשונות היו במבחן מבחני צורות ומבחני סדרות מספרים. בנוסף היה בכל מבחן חלק נפרד שבו 12 שאלות ידע כללי, שנועדו לבדוק התמצאות בתחומים כמו אומנות, היסטוריה וספורט. השינוי המשמעותי הראשון בנוסח הבחינה הגיע בשנת 1990, אז הורדו מהמבחן שאלות הידע הכללי, ומתכונתו הפכה דומה מאד לזו שאנו מכירים היום – שמונה פרקים בשלושה תחומים – חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית, המורכבים משאלות בסגנון שמוכר לנו כיום.
המתכונת נשארה זהה עד שנת 2012, אז בוצעה רפורמה נוספת – הוספת מטלת הכתיבה (החיבור) למבחן. בנוסף, שאלות אוצר מילים ושאלות פ.ט.ל הוצאו מפרק החשיבה המילולית, ואת מקומן תפסו שאלות שמתמקדות בהבנת הנקרא.
בשנת 2018 הוחלט לבטל את מועד פברואר, ולהשאיר ארבעה מועדים – מועד אביב (אפריל), מועד קיץ (יולי), מועד סתיו (ספטמבר) ומועד חורף (דצמבר). בנוסף בוטל האיסור על הבחנות במועדים סמוכים.
שינויים צפויים במנה הבחינה הפסיכומטרית
בעוד כשנה יכנסו לתוקף שינויים נוספים בבחינה הפסיכומטרית, שייושמו תחילה רק בפרק האנגלית. לפי התוכנית המתגבשת במרכז הארצי, המבחן באנגלית יופרד משאר חלקי הבחינה ויבוצע מול מחשב. הוא יכלול לא רק שאלות אמריקאיות שבוחנות הבנת הנקרא, אלא גם חלקים של הבנת הנשמע וכתיבה באנגלית. המבחן הממוחשב יהיה מבחן אדפטיבי, שרמתו תותאם לנבחן על פי תשובותיו. נוסף על כך, השיטה החדשה תאפשר לתלמידים לשפר את תוצאותיהם במבחן האנגלית בלבד בתקופה קצרה יותר, מבלי להיבחן בכל המבחן הפסיכומטרי מחדש. גם מועמדים שיידרשו להוכיח ידע באנגלית יוכלו לגשת לחלק הזה של המבחן בלבד.
השינוי בבחינה נועד להתאימה למדיניות החדשה של האיחוד האירופי, שקבעה סולם אחיד למדידת הידע של הסטודנטים באנגלית בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה במדינות האיחוד. בכל מקרה אין מה לדאוג, מאל"ו יעדכן מספיק זמן מראש לפני כל שינוי.
המרכז הארצי לבחינות והערכה
המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מאל״ו) הוא הגוף העומד מאחורי הבחינה הפסיכומטרית. הוא האחראי לכתיבת הבחינות ולמתן הציונים.
מאל"ו הוקם בשנת 1981, אז התאגדו מיטב מוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ, והחליטו על הקמת מרכז ארצי לבחינות ולהערכה. המרכז מפעיל מערך בחינות אחיד שמסייע בתהליך המיון ומנבא את סיכויי ההצלחה האקדמיים של כל מועמד.
צוות העובדים במאל"ו מורכב בעיקר מאנשי מקצוע בכירים בתחום הפסיכומטריקה (המדע העוסק בבחינת כישורים מנטליים וקוגניטיביים של אדם ביחס ליכולותיהם של אנשים אחרים). את פעילותם מלווה מועצה מדעית שבה חברים אנשי מקצוע מישראל ומחו"ל. המועצה מפקחת על הפעילות במרכז ודואגת לשמירת רמתו הגבוהה.
מטרותיו של המרכז הן בעיקרן בנייה והפעלה של מערך בחינות אחיד שמסייע בתהליך המיון של המועמדים למוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ. פרט לבחינת הפסיכומטרית, המרכז הארצי אחראי גם על בחינת אמירנט באנגלית (להכניס קישור לדף אמירנט החדש ברגע שיהיה), מבחן מתא"ם למיון ללימודי תואר שני בפסיכולוגיה, מבחן מו"ר לקבלה לביה"ס לרפואה ועוד.
המרכז הארצי רואה חשיבות רבה במחקר בתחומי הפסיכומטריקה, המדידה וההערכה. מחקרים רבים נערכים במרכז דרך קבע. חלקם בוחנים את תקפותה של הבחינה הפסיכומטרית ואת יכולתה לנבא הצלחה אקדמית, וחלקם את השפעתם של קורסי הכנה ושל תנאי ההיבחנות על תוצאות הבחינה. מחקרים מקיפים מוכיחים כי השילוב בין תוצאות מבחני הבגרות וציון המבחן הפסיכומטרי הוא המדד המדויק ביותר לניבוי סיכויי הצלחה בלימודים אקדמיים, ולכן מאפשר מיון איכותי של המועמדים לאוניברסיטאות.
אז מה בתכלס? מדובר בחבר'ה רציניים מאוד העושים עבודה איכותית ומדויקת, ומכאן אפשר להבין שאין קיצורי דרך – אם אנחנו רוצים להצליח עלינו להתכונן ליום המבחן בצורה הטובה ביותר.
קישורים שימושיים
הבחינה הפסיכומטרית:
חישוב סיכויי קבלה לאוניברסיטאות:
